מכירים את הקול הפנימי שבכם אשר מטיח כי לא עשיתם מספיק? אותו הקול שאומר לכם שאתם לא באמת כאלה טובים, שלא תצליחו. זה שלוחש בעורף ומטיל ספק בכל הישג ובכל תחושה של הצלחה...
שלב שני - היו מודעים לנזק שהביקורתיות גורמת.
כל תחושות האשמה, החרטה, הבושה והאכזבה מקורן במבקר הפנימי. הוסיפו על כך כעס וחרדה והרי לכם הרס לתפארת "מדינת עצמכם".
שלב שלישי - החלישו את המבקר ע"י כך שתבודדו אותו מהסיטואצייה.
מזמינה אתכם להתאמן בלהיות טובים לעצמכם, מגיע לכם!!!
בכל אחד ואחת מאתנו יושב לו מבקר פנימי - אותו דפוס חשיבה אוטומטי לאיתור פגמים אשר גורם לנו לחפש באופן בלתי פוסק מגרעות בעצמנו, באחרים ובנסיבות חיינו .
ייתכן שאתם זזים עכשיו באי נוחות בכיסא ומתקשים להמשיך לקרוא, כי למי מתחשק לפגוש בתחושות המטרידות הנלוות לביקורתיות? הרי מדובר בקול לא סימפטי בעליל. במידה וכך אתם חשים - נ ה ד ר :) אתם בנקודת התחלה מעולה להתחיל להתאמן בעצמכם - וממש ברגע זה ברצוני להציע לכם ארבעה דרכים להתמודד עם הדפוס המתואר:
שלב ראשון – זהו את המחשבות הביקורתיות.
הדרך היעילה להתמודד עם חוסר קבלה מתחילה בקבלה!
עצם הזיהוי והתיוג של דפוס זה תאפשר לכם להפחית מאמינותה והשתלטותה של הביקורת. לדוגמא – שוב שכחתי לגשת לדואר לשלם דו"ח, והמחשבה המיידית שעולה היא- אני כזאת גרועה! כאן אנו צריכים לעצור לרגע ולהיות במודעות לביקורתיות שעולה בנו, ואז לתייגה ככזו, בלי שיפוטיות.
ייתכן שאתם זזים עכשיו באי נוחות בכיסא ומתקשים להמשיך לקרוא, כי למי מתחשק לפגוש בתחושות המטרידות הנלוות לביקורתיות? הרי מדובר בקול לא סימפטי בעליל. במידה וכך אתם חשים - נ ה ד ר :) אתם בנקודת התחלה מעולה להתחיל להתאמן בעצמכם - וממש ברגע זה ברצוני להציע לכם ארבעה דרכים להתמודד עם הדפוס המתואר:
שלב ראשון – זהו את המחשבות הביקורתיות.
הדרך היעילה להתמודד עם חוסר קבלה מתחילה בקבלה!
עצם הזיהוי והתיוג של דפוס זה תאפשר לכם להפחית מאמינותה והשתלטותה של הביקורת. לדוגמא – שוב שכחתי לגשת לדואר לשלם דו"ח, והמחשבה המיידית שעולה היא- אני כזאת גרועה! כאן אנו צריכים לעצור לרגע ולהיות במודעות לביקורתיות שעולה בנו, ואז לתייגה ככזו, בלי שיפוטיות.
שלב שני - היו מודעים לנזק שהביקורתיות גורמת.
כל תחושות האשמה, החרטה, הבושה והאכזבה מקורן במבקר הפנימי. הוסיפו על כך כעס וחרדה והרי לכם הרס לתפארת "מדינת עצמכם".
שלב שלישי - החלישו את המבקר ע"י כך שתבודדו אותו מהסיטואצייה.
החליפו את "אני לא מצליחה לשלם דוח בזמן" הישן והמוכר ב"המבקר שבי אומר שאני לא יכולה לשלם דוח בזמן" עליכם לתפוס את הדפוס המדובר "על חם" בכל פעם שהוא מסווה עצמו כאילו הוא אתם.
שלב רביעי אחרון וחביב עלי במיוחד – שלב הבחירה.
שאלו את עצמכם: האם המבקר באומרו "אתה לא יכול" משרת אותי בדרכי? האם הוא מקדם אותי לעבר המטרה שלי? לפעמים התשובה תהיה - כן! הביקורת שומרת עלי מפני טעויות, מלמדת אותי על סמך לקחי עבר. ובמקרים שהתשובה תהיה – לא, והתחושה תהיה שהמבקר כרגע מקטין ומעקב- הזכירו לעצמכם, זהו המבקר הפנימי שלפתע צץ כתגובה אוטומטית והחליט עבורכם. כלומר בשלב זה בחנו בכנות עד כמה המבקר משרת או אינו משרת את מטרתכם – ואז בחרו אם לעשות בו שימוש מקדם או לצמצם את נוכחות.
לסיכום -
לסיכום -
בתרגיל זה ובאג'נדת האימון אותה סיגלתי לעצמי - אני מציעה למתאמנים להתאמן בלפתח גישה רכה, ידידותית חומלת ואוהדת כלפי עצמנו וכמובן גם כלפי אחרים. גישה כזאת הכרחית לחיים חופשיים מסבל מיותר וממוססת אט אט דפוסים עקשניים במיוחד תוך ערנות וכנות בלתי מתפשרות .
מזמינה אתכם להתאמן בלהיות טובים לעצמכם, מגיע לכם!!!
